שנים עשר הצעדים – הצעד הרביעי
עשינו חשבון נפש מוסרי, נוקב וחסר פחד
בשלושת הצעדים הראשונים גילינו נכונות ואמונה כדי ליצור קשר עם כוח גדול מאיתנו שלא מוכר לנו ולהתמסר לו. בצעד הרביעי אנחנו מגלים אומץ לבצע חשבון נפש מוסרי ואמיתי. מסירת נפשנו לכוח גדול מאיתנו, מבלי להיות מודעים למחשבות ולפעולות השגויות שלנו, עלול להוות קושי עבורנו.
האומץ מניע אותנו להתבוננות פנימית נטולת פחד-על הצדדים האהובים עלינו, ועל אלו שפחות אהובים. לא ניתן לפחד לנהל אותנו בהתמודדות עם פגמי האופי שלנו-כי אלו עלולים להשפיע על הניקיון שלנו ועל שפיותינו.
הענווה מאפשרת לנו להכיר את כל הצדדים שלנו, לקבל אותם ולהיות אנחנו. בהתמכרות הפעילה ברחנו מהתמודדות עם המורכבות העצמית שלנו, עם כך שאיננו מושלמים. הבריחה הרחיקה אותנו מהערכים האמיתיים שלנו והחלומות שאותם אנחנו מעוניינים להגשים. הכרה והבנה של השגיאות שלנו, הקשבה לעצמי וסליחה עצמית, מאפשרים לנו לבצע חשבון נפש נקי, בכנות ובענווה.
התבוננות זו יכולה להיות כואבת מאוד. הכאב לא נובע מההתמודדות עם הפגמים, אלא מהפגמים עצמם. הפגמים גרמו לנו לסבל רב והשימוש הפיג לנו את הסבל מפגמים אלו. עכשיו כשהשימוש הפסיק, אנחנו חשים את הכאב והסבל שגורמים לנו פגמים אלו. על מנת לחיות ללא השימוש, לא נותר לנו אלא להתמודד מול הפגמים
בהכרת הפגמים שבנו במסגרת חשבון הנפש, אנחנו לומדים לסלוח לעצמנו ולחשוב בהיגיון ובפתיחות על מעשינו.