טיפול בתנועה
שילוב טיפול רגשי עם תנועתיות. ביטוי תנועתי של המטופלים מאפשר להביע רגשות אשר לא ניתן להביע במילים. הטיפול בתנועה גם תורם לחיזוק היציבות וגם תורם לחיבור בין הגוף והנפש –המטופל נפגש עם עצמו ועושה חיבור בין הגוף והנפש. טיפול זה תורם לחיזוק הדימוי העצמי ועוזר בהצפת רגשות.אביטל שקד / ריפוי בתנועה ומגע. מפגשי תנועה אל הרגש
בתהליך הטיפולי נפגשים המכורים בכלים רבים המסייעים להם לפגוש את עצמם, ללמוד ולהתמודד עם הקשיים היומיומיים. כמרפאה בתנועה ומגע, אני חווה שוב ושוב את הגוף, שהוא כלי מהותי ואף הכרחי בתהליך הריפוי. רעיון הריפוי דרך הגוף נובע מן העובדה, שהגוף הוא הכלי הבסיסי והראשון במפגשינו עם העולם. דרך החושים נטמעים בגוף ובעיקר בשרירים, החוויות והזיכרונות, עוד בטרם באות המילים והמחשבות.
העבודה הגופנית מזמנת נשימה מודעת ותנועה של השרירים ומאפשרת מפגש ושחרור של משקעים עמוקים. כשאלו משתחררים מתגלות אפשרויות ודרכים לצמיחה והתחדשות. חשיבותה מתבססת על כך שאותו גוף שחווה טראומות כאלה ואחרות זקוק לתהליך מחודש של בניית אמון. ניתן לראות מקרים בהם הגוף הפך לחומת מגן והוא נוקשה ומכווץ, מקרים בהם נחוותה טראומה מינית, אלימות, מקרים אחרים של הזנחה וכד' בהם הגוף הינו מקור לכאב ולסבל ובכך מקשה על ההחלמה. כל שכן הוא אינו מסוגל לתמוך ולהכיל את הנפש המיטלטלת במהלך הריפוי העמוק בו עולים וצפים רגשות מורכבים, תובנות, זיכרונות, חוויות רגשיות ופיזיות, התמודדויות חדשות, אשר נדרש להן כלי יציב ובטוח שיהיה מסוגל לתמוך ולהכיל את כל אלה. (מצב כזה אני מתארת כניפוח בלון עם חורים..
הגוף, בניגוד לשכל המנטלי המומחה במציפולציות, מהווה תקשורת ישירה וממשית. ההסכמה לפגוש את הגוף ולמעשה את עצמי כפי שאני, הינה אמיצה ומחזקת כשלעצמה.
בתהליך אנו פוגשים תחילה את הגוף הזה כמו שהוא היום. כאן ועכשיו. לומדים להפנות אליו את תצומת הלב. להקשיב לו, לזהות את המקומות הרגישים והמודחקים אשר דורשים התייחסות מכוונת וכן להתאים את המענה והמגע. איפה נדרש חיזוק, מה דורש הרפייה וכד'. וכן אט אט עוברים תהליך של היזכרות במה שהיה קודם לכן, בטבע שלנו. נשימה מלאה/ בהנאה מפעילות ספורטיבית/ בגב שלא כאב/ בצורך במגע, בחום שבחיבוק..
כאמור, המטופלים למדו תוך תהליך הגמילה, שפות שונות ומונחים העוזרים להם להגביר ולחדד את מצב תודעתם המנטלית. אני מביאה בנוסף את שפת הגוף, ברמה חוויתית פיזית ומקשרת בין המושגים הללו לבין החוויה המוחשית.
לייעוץ בנושא גמילה וטיפול בהתמכרויות השאירו פרטים כאן:
* "עמידת גדילה" = רגליים נטועות בקרקע, ראש מכוון לרקיע, ידיים בצידי הגוף במודעות עד לקצות האצבעות. ממחיש את התחושה של יש לי מקום בעולם, במרחב, ומכאן אני גדל. וכן יציבה נכונה כבסיס ליצירת מקום בטוח, תחושה של זרימה והתרחבות.
* תרגילי כוח רצון – בעזרת חיבור לנקודת כוח הרצון, הנמצאת מתחת לטבור תוך עבודה של השרירים במאמץ ,המטופל חווה את גבול היכולת שלו ומנקודה זו הוא יכול לבחור ברצון להמשיך ולהתגבר על הקושי. וחווה חוויה מתקנת של בחירה ומסוגלות.
עוד מהנושאים – בידול איברים, נשימה מודעת, קואורדינציה, פיתוח ושיכלול יכולת הקשבה ועוד…
כל אלה תוך שיקוף מתמיד של דפוסי תנועה חשיבה והתנהגות כפי שבאים לידי ביטוי מתוך התירגול, באופן אישי וללא שיפוטיות, הנותן תחושה מכילה חמה ומקרבת. ומתוך תקווה ליצור חוויה מתקנת של מרחב בטוח, מסוגלות, ייחודיות ושל הזכות להיות ולגדול. התירגול הינו פשוט ומבוסס על תרגילי חימום המתאימים לכל אדם ורמה של כושר גופני. המפגש נערך במשך שעה ורבע ומשלב שיחה תנועה ומגע.
* נוכחות, התייצבות, התמסרות – במפגש עם כפות הרגליים, מתקיימת העלאת המודעות הפיזית לקיומן ופריסתן על הקרקע – קרקוע, חיבור למציאות ובהמשך השורשים היוצאים מתוך כף הרגל, מעמיקים את החיבור שלנו למקום בטוח ויציב. המנח של כפות הרגליים על האדמה מהווה חיבור לתחושה שיש "עוגן" "בסיס" ותורמים לתחושה של התייצבות ויציבות, קביעות, נוכחות, התמסרות וכד'
* "עמוד שדרה", קו אמצע = עבודה על צד אחד של הגוף, יוצרת תחושה ברורה של הבדל בין הצדדים ומכאן מעוררת את תחושת קו האמצע החוצה את הגוף. המושג קו אמצע מהווה מציאה וחיזוק של "עמוד השדרה" שלי אליו אני יכול לחזור בכל רגע בו אני "הולך לאיבוד" בשאלת האמונה שלי בעצמי ובעולם. מיקוד והיזכרות במי אני ומה אני רוצה לעצמי.
* גבולות הגוף – איפה אני מתחיל ואיפה אני מסתיים הינה תחושה שאינה ברורה פעמים רבות, ומקשה את ההתנהלות מול הסביבה החיצונית. ע"י מגע מותאם מתאפשר למטופל לחוש את גופו באופן שאינו מאיים, ובכך (בין היתר) לווסת את המפגש בין הפנימי והחיצוני.
* גמישות והרפיה כבסיס לגמישות החשיבה והתפיסה במצבים חדשים או מוכרים של מתח וכיווץ בחיי היומיום.